קיר תשוקה: גישות לאוצרות פלורליסטית בישראל

מחצית החיים  

נאוה סביליה שדה, קיר תשוקה: גישות לאוצרות פלורליסטית בישראל, איפאבליש הוצאה לאור, 2022

הבדל בסיסי קיים בין האמנות לאורך ההיסטוריה לבין האמנות העכשווית: בעוד שהאמנות העתיקה והמסורתית הייתה חלק אינטגרלי מחייו של האדם, זמינה וניבטת מכל פינות העיר בכל עת, הרי שהאמנות העכשווית היא מנותקת, אינה זמינה, וההתבוננות, התגובה והגישה אליה, היא בבחינת בחירה. יצירות רבות אינן מובנות כלל לצופים אשר תחום עיסוקם המקצועי אינו אמנות, ואשר אינם בקיאים בתולדות האמנות ושפתה. כתוצאה מכך נוצר מצב בעידן העכשווי, שבו האמנות היא נחלתו של ציבור מוגבל, והעבודה האוצרותית מיועדת, הלכה למעשה, לציבור זה בלבד. בעיה זו אף חריפה עוד יותר בזירת האמנות בישראל, משום שבניגוד לאירופה, בעלת המסורת האמנותית-האסתטית המפוארת, אשר ניבטת בעיקר בערים הגדולות ונוכחת בחיי היומיום (ממש ברחובות העיר, עוד טרם כניסה למוזיאון), ואשר היא מקור לגאווה לכל אזרח ממוצע נטול השכלה באמנות, הרי שבישראל חסרה מסורת זו. ויתרה מזאת, עולם האמנות הישראלי אף גרם במו ידיו לניתוק הקשר עם הציבור הרחב...

האם אפשר לחזור למצב בו החוויה האסתטית היא חלק מחייו של ציבור נרחב?

מצב בו האמנות היא ל כ ו ל ם

מצב בו כולם נהנים באמת מאמנות, ולא חולפים על פני יצירות כאילו היו שקופות?…

מצב בו עולם האמנות, אמנים ואמניות, אוצרים ואוצרות נהנים משפע ובטחון, והציבור מכיר בנחיצותה של אמנות בחיים?

היכן היו הטעויות?

על מה יש לוותר?

מה יש לאמץ בכדי שזה יקרה?

ספר זה מבוסס על מחקר נרחב, אשר מציע יצירת שינוי משמעותי בעולם האמנות בישראל באמצעות פיתוח תפיסה המוגדרת כאוצרות פלורליסטית, ומטרתו לגרום לכך שאמנות פלסטית תדבר אל לבו של ציבור רחב הרבה יותר מאשר בעת הנוכחית.